תלמוד ירושלמי סנהדרין
הֵי דֵינוֹ גַנָּב וְהֵי דֵינוֹ גַזְלָן. אָמַר רִבִּי הִילָא. גָּנַב בִּפְנֵי עֵדִים גַּנָּב. בִּפְנֵי הַבְּעָלִים גַּזְלָן. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. מֵעַתָּה אֲפִילוּ נִתְכַּווֵן לִגְזֵילָה וּלְבַעֲלֶיהָ אֵין זֶה גוֹזְלָן. וְהֵידֵינוֹ גוֹזְלָן עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. עַד שֶׁיִּגְזְלֶנּוּ בִפְנֵי עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם. בִּנְייָן אָב שֶׁבְּכוּלָּן וַיִּגְזוֹל אֶֽת־הַֽחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּֽהַרְגֵה֭וּ בַּֽחֲנִיתֽוֹ׃
בבא קמא
ואלא גזלן היכי דמי אמר ר' אבהו כגון בניהו בן יהוידע שנאמר (שמואל ב כג, כא) ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו